שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חלוקת התנ"ך לסדרים

קטע מהתנ"ך, לפי צורת חלוקה עתיקה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

חלוקת התנ"ך לסדרים היא שיטת חלוקה של התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים ומספור הפסוקים והיום נמצאת בשימוש מועט. למעשה קיימות מספר שיטות חלוקה לסדרים אשר בכולן יש כמה מאות סדרים (קרי קרוב ל-450 סדרים בכל שיטה[1]).

חלוקת התורה לסדרים בארץ ישראל הקדומה

סכם
פרספקטיבה

במנהג ארץ ישראל הקדום, היו קוראים בתורה בשבתות על פי חלוקת הסדרים, במחזור שאורכו כשלוש שנים וחצי[2]: "לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין". רש"י פירש: לבני ארץ ישראל שמסיימים חמשה חומשים פעם אחת לשלש שנים[3]. "וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּשְׁלִים אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים"[4]. "ויש מקומות שמשלימין את התורה בשלוש שנים ומחלקין את התורה למאה וחמישים וארבעה פרשיות והן הנקראים סדרים כדי שיקראו בכל שבת סדר ונמצאו משלימין את התורה בסוף שלוש שנים"[5]. "בני ארץ ישראל אין עושים שמחת תורה אלא לשלוש שנים ומחצה"[6].

מדוע התפתחה החלוקה בארץ ישראל הקדומה?

השיקול לחלוקה לפרשיות קצרות יותר מפרשות התורה בבבל נבע מרצונם של אנשי ארץ ישראל למצוא חלוקה שתאפשר להתעמק יותר בפרשיות הנקראות[דרוש מקור].

אין ספק שהחלוקה לסדרים שימשה ללימוד סדיר ורצוף של התנ"ך, וכך תיאר רבי יַנַּיי את לימוד התורה: "חֲכַם לֵב הֱשִׁיבָם בַּיִת מָלֵא סְפָרִים // חַיָּיב בִּמְזוּזָה כְּשִׁינּוּן סְדָרִים"[7]. לפי רבי יניי מצוות "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ"[8] שהיא מצוות לימוד התורה מתקיימת באמצעות החלוקה לסדרים.

יש שכתבו כי יש לחלוקה זו רמז בדברי חז"ל ויש טוענים שהשיקול לחלוקה זו היה שיקול של נוחות, לשם זכירת המקום בו הפסיקו בשבת הקודמת (החלוקה לפרקים עוד לא הייתה קיימת)[9].

פייטני ארץ ישראל הקדומים

כמה פייטנים ארץ-ישראלים קדומים, כר' יניי (קרי: ינאי) ור' יוסף ברבי ניסן כתבו פיוטים לשבתות על פי קריאת התורה, בהתאם לחלוקה הזו, בעוד פייטנים ארץ-ישראליים מאוחרים יותר, כרבי שמואל בן הושענא, כתבו פיוטים בהתאם לחלוקה השנתית. לעומת זאת, בקהילת ארץ ישראל בקהיר נמשכה הקריאה על פי חלוקה זו עד תקופה מאוחרת יותר, והנוסע בנימין מטודלה שחי לפני כ-850 שנה מתאר בספר מסעותיו, שקהילה זו עדיין השתמשה בחלוקה לסדרים. חלוקת התנ"ך לסדרים משמרת את חלוקת התנ"ך לכד' ספרים כפי שמוזכר בספרות חז"ל.

הפטרה לפי נוהג ארץ ישראל הקדום

חלוקת התורה לסדרים לוותה גם בהפטרות המתאימות לחלוקה. ההפטרות לפי מחזור הקריאה הזה נשמרו בקטעים מגניזת קהיר. יוסף עופר זיהה את רשימות ההפטרות השונות וערך רשימה של כל ההפטרות לפי המנהג התלת-שנתי[10].

Remove ads

שימושים נוספים בחלוקה לסדרים במהלך הדורות

במהלך הדורות חלוקה זו הוזכרה פעמים רבות וחלק מספרות המדרש מחולקת על פיה. כמו כן, היא מוזכרת גם במהדורות של פרשנות לתנ"ך[11].

מהדורת תנ"ך קורן היה התנ"ך המודפס הראשון, שהציג את החלוקה לסדרים בציון האותיות בערך מספרי עולה (לצידו של הכתוב), מאוחר יותר יצא תנ"ך על פי כתר ארם צובא (בהוצאת מוסד הרב קוק ובעריכת הרב מרדכי ברויאר) שגם סימן חלוקה זו על ידי הוספת האות ס לצד כל התחלת סדר, כמו שמסומן בכתבי היד.

לתנ"ך קורן צורפה הקדמה המסבירה את השתלשלות החלוקה היהודית לסדרים, ההשערות לגביה, וחשיבותה לישראל כיום.

כיום, מתקיימת תוכנית לימוד התנ"ך "תנ"ך יומי" ע"פ חלוקת הסדרים, אשר בה מסיימים את התנ"ך מאות אנשים כל שנה[12].

Remove ads

השוואה לחלוקה לפרקים

ההבדל בין החלוקה לסדרים לעומת החלוקה לפרקים מבחינת תחילת הסדר והפרק מלמדת אותנו לגבי ההבדלים בין השקפת העולם היהודית להשקפת העולם הנוצרית עליה התבססה החלוקה לפרקים או שהיא נובעת מחוסר הבנה של הטקסט[13][14].

  • מתוך 154 הסדרים שבתורה, רק 68 מהם מתחילים באותו הפסוק כמו בחלוקה לפרקים, כלומר 42 אחוזים מהסדרים (בהשמטת ראשי הספרים).
  • מתוך 224 הסדרים שבנביאים, רק 23 מהם מתחילים באותו הפסוק כמו הפרקים, כלומר 7 אחוזים.
  • מתוך 70 הסדרים שבכתובים, רק 14 מתחילים באותו הפסוק כמו בחלוקה לפרקים, כלומר 20 אחוזים.

מיקום ראשי הסדרים בתוך הפרשיות שבתנ"ך

סכם
פרספקטיבה

רוב הסדרים בתורה, 141 מתוך 154 (מעל 90%) מתחילים או מסתיימים בנושא חדש, בפרשה פתוחה או סגורה חדשה. 11 ראשי סדרים מתוך ה-13 שמתחילים באמצע פרשיה, מחלקים פרשיה ארוכה לכמה סדרים. מתוכם נקבעו 8 כצפוי, בתחילת עניין שבאותה פרשה ארוכה[15].

בשמונת ספרי הנביאים, מתוך 196[16] ראשי הסדרים 21% נקבעו בראש פרשה, 36% נקבעו בפסוק האחרון של פרשה, ועוד 43% נקבעו באמצע פרשה.

באחד עשר ספרי הכתובים, מתוך 78[16] ראשי הסדרים רק 9% נקבעו בראש פרשה[17], 59% בפסוק האחרון שבפרשה ו-32% באמצע פרשה. בספר דברי הימים, שמספר סדריו הוא כמעט שליש מכל סדרי הכתובים, 19 ראשי סדרים [79%] נקבעו בפסוק האחרון של פרשה[18].

עובדה זו, שרוב התחלות סדרי הנביאים והכתובים נקבעו שלא בתחילת פרשה ושלא בתחילת נושא "ומפליא שהסימן הזה לא תמיד רשום בתחילתו של עניין חדש"[1], מוכיחה שמטרת קביעת פתיחת יחידת הלימוד לא הייתה ארגון טכני של רצף הסיפורים או הנבואות.

הצעות הסבר לקביעת מיקומים אלו

- החלוקה לסדרים היא טכנית בלבד, ומטרתה לחלק ליחידות לימוד דומות באורכן.

"ומסתבר שחלוקה זו הייתה בעיקרה כמותית־טכנית כדי להקל על הקוראים בספר כסדרו[19]... וכבר נתבאר במבוא 'דעת מקרא' לאיוב, שחלוקת הסדרים לא נתכוונה לחלוקה לפי העניין, אלא לחלוקה טכנית בלבד"[20].

יש החולקים על דעה זו מכיוון שאין כל קושי לשלב בין חלוקה "כמותית-טכנית" ובין חלוקה לנושאים. בהזזת מיקום פתיחת הסדר בפסוק אחד היה ניתן ל"תקן" 36% מסדרי הנביאים ו-59% מסדרי הכתובים.

- החלוקה לסדרים מסמנת 'פסוקי טובה וברכה'.

לפעמים הסדר מתחיל מספר פסקים לפני הנושא החדש על מנת להתחיל בתוכן של טובה או נחמה למשל בספר יחזקאל טז' ס' או עובדיה א' כא'[21]. "התעמקות בתוכן הכתובים מגלה, שהפסוקים ה'נוספים' האלה [ראשי הסדרים] לפני התחלת העניין או אחריו ואפילו לפני ספר חדש, הם פסוקים בעלי תוכן של טובה ונחמה. והייתה כוונה להתחיל או לסיים קריאת סדר בתנ"ך בפסוק מבשר טובות – כפי שאנו נוהגים היום בקריאה להפסיק בטוב, ונמנעים מסיומים של פורענות"[1]. "בספר ישעיהו הדבר ניכר בבירור שחלוקת הסדרים משתדלת לקבוע את תחילתו של הסדר בפסוקי קדושה, ברכה ונחמה, כגון: 'והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו'; 'וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש'; 'למרבה המשרה ולשלום אין קץ'; 'וישב עמי בנוה שלום'; 'מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום'."[20].

הביקורת על הצעה זו היא שהיא מתארת רק מאפיין אחד של פתיחות הסדרים, ומתעלמת מאחרים, כגון: קביעת ראש הסדר שלא בראש הפרשה גם בתוך פרשיות קצרות במיוחד בנות 2-3 פסוקים ושכל פסוקיהן הם 'פסוקי טובה וברכה'[22]. וכגון הקשר הנרחב בין פסוקי ראשי הסדרים שנקבעו גם כפסוקי יסוד בסידור התפילה[23]. ובעיקר הצעה זו מתעלמת מתוכנם של הפסוקים ומסתפקת באמירה כללית.

החלוקה לסדרים קובעת את יחידות הלימוד בתנ"ך ומציבה בראשן סולם ערכים חינוכי.

"בספרנו (דברי הימים) סומנו כ"ה סדרים, והסתייענו בהם, ובייחוד בפרשיות של המסורה, כדי לחלק את הספר לעניינותיו"[24]. "חלוקה אחרת ומאוחרת יותר היא חלוקת הספר על ידי חכמי המסורה ל'סדרים'. אלו הן סוגיות גדולות, הכוללות בדרך כלל כמה פרשיות ('סתומות' ו'פתוחות'). מסתבר שגם חלוקה זו נעשתה מתוך 'בינה עמוקה' במקראות, אף כי לא תמיד יכולנו לרדת לסוף דעתם של מחלקי הסדרים"[25].

בתנ"ך שיבה לבצרון מובאת הצעה לרשימת ערכי היהדות המתקבלים בעקבות החלוקה לסדרים[18]. ויש מי שכתב שסיבה אפשרית נוספת להתחלת סדר שלא באותו פסוק של התחלת נושא היא לגרום למתח אצל הקורא ורצון לקרוא את הסדר הבא[דרוש מקור].

Remove ads

שיטות חלוקה לסדרים

שיטות החלוקה לתורה

בכל הנוגע לחלוקת התורה, התפתחו כמה שיטות.

חלוקה אחת היא של 157 סדרים כפי שנמצא בגניזה הקהירית, חלוקה שנייה היא של 167 סדרים כמו בכתב היד של הסופר שמואל בן יעקב המכונה לנינגרד (החוקרים סבורים[דרוש מקור] שזו גם הרשימה שהייתה בכתר ארם צובא, מפאת הדמיון בין כתבי היד). כמו כן, בהוצאת קורן השתמשו בחלוקה ל-154 סדרים.

בתוך כל אחת מחלוקות אלו, יש רשימות שונות היכן התחילו הסדרים. כי זה היה קשור למנהג הקריאה בתורה בשבת בארץ ישראל, והיו דעות ומנהגים שונים[דרוש מקור]. אולם, על רוב ראשי הסדרים יש הסכמה וההבדלים הם מועטים יחסית.
התלמוד והרמב"ם מציינים שקריאת הסדרים בשבתות ארכה שלוש שנים, ויש מקור ספר החילוקים המדבר על שלוש שנים וחצי. המספר 154 הוא יותר ממה שנדרש לשלוש שנים רגילות והמספר 167 הוא פחות ממה שנדרש לשלוש שנים וחצי. כנראה שהזמן שהתלמוד מציין שלקח לסיים את כל התורה הוא בקירוב. זאת אומרת שבארץ ישראל קראו את התורה בתקופה שבין 3 ל-3.5 שנים, בניגוד למנהג הרווח כיום לסיים את התורה פעם בשנה באותו תאריך (שמחת תורה).

שיטות החלוקה לנ"ך

כמות הסדרים שבספרי הנ"ך היא 293 (196 בנביאים ו-97 בכתובים). יש המשערים כי המספר נקבע כמספר ימי החול בשנה (ללא תשעה באב בו לא לומדים בתנ"ך), כך שאם לומדים סדר אחד בכל יום חול מסיימים לקרוא את כל הנ"ך בשנה[26].

Remove ads

סטטיסטיקה של הסדרים

מספר הפסוקים בכל סדר אינו קבוע. בממוצע בכל התנ"ך כל סדר מכיל כ-52 פסוקים, אולם המספר הממוצע של הפסוקים בסדר בתורה הוא כ-38 פסוקים, בנביאים כ-44 פסוקים ואילו בכתובים כ-66 פסוקים. מספר המילים הממוצע בכל סדר בתורה הוא כ-712 מילים, בנביאים הוא 673 מילים ובכתובים הוא 693 מילים.

הסדר הקצר ביותר בתורה הוא סדר י' בספר במדבר והוא מכיל 7 פסוקים והוא גם הסדר הכי קצר בתנ"ך כולו, הסדר הקצר ביותר בנביאים הוא סדר ל"א בספר מלכים והוא מכיל 26 פסוקים, והסדרים הכי קצרים בכתובים הם סדרים א' וב' במגילת אסתר עם 26 פסוקים כל אחד.

הסדר הכי ארוך בתורה הוא סדר כ"ו בספר שמות והוא מכיל 82 פסוקים, הסדר הכי ארוך בנביאים הוא סדר ב' בתרי עשר עם 83 פסוקים והסדר הכי ארוך בכתובים הוא סדר ט"ז בתהילים והוא מכיל 167 פסוקים והוא גם הסדר הכי ארוך בתנ"ך כולו.

Remove ads

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads